כנס ראשון מסוגו העוסק בבריאות החברה הערבית וזאת במטרה להציב את הבריאות של החברה הערבית על סדר היום הציבורי והמערכתי כחלק מיישום התכנית המערכתית לצמצום פערי בריאות בחברה הערבית המעוגנת בשבע החלטות ממשלה שונות
תוכנית הבריאות המערכתית לצמצום פערים ואי-שוויון בבריאות ובשירותי הבריאות בחברה ערבית נכתבה על ידי גורמים מקצועיים רבים ממשרדי ממשלה שונים, קופות חולים, ראשי רשויות, חברה אזרחית, מכוני מחקר ואקדמיה, ועוד. התוכנית פורסמה במהלך השנים 2019-2018 ונכללה בפרקי הבריאות השונים בהחלטות ממשלה לפיתוח חברתי-כלכלי בחברה הערבית על כלל מרכיביה. ההחלטות הן: החלטת ממשלה 550 –החברה הערבית; החלטת ממשלה 1279 – החברה הערבית הבדואית בנגב; החלטת ממשלה 717-716 – החברה הדרוזית והצ'רקסית; החלטת ממשלה 1804 – היישוב ג'סר אלזרקא והחלטת ממשלה 880 – החברה המזרח-ירושלמית. מיקודי תכנית הבריאות המערכתית הינם בתחומים הבאים: סכרת והשמנה, בריאות האישה, שנות חיים ראשונות, עישון ומחלות ריאה ובריאות הנפש. כנס זה בא להציג את העשייה של משרד הבריאות ביחס לחברה ערבית בכלל וביחס ליישום פרקי הבריאות בהחלטות השונות בפרט ולעצב ביחד את תמונת החזון המשותפת לבריאות החברה הערבית בעשור הקרוב..
חוקרים ויזמים מוזמנים להגיש פוסטרים של מחקרים או יוזמות חדשניות בנושאים הבאים:
מחקרים אפידמיולוגיים או כלכליים בנושא תחלואה או תופעות בריאותיות בקרב החברה הערבית: מחקרים אפידמיולוגיים (בכל סוגיהם) החוקרים תחלואה או תופעה בריאותית המעמיקה באחד מתחומי המיקוד של תכנית הבריאות המערכתית: סכרת, השמנה, בריאות האישה, שנות חיים ראשונות ובריאות הנפש ומציגים המלצות מדיניות מולטי- דיסציפלינריות שתורמות לעיצוב התערבויות ותכניות. כמו כן, ניתן להגיש מחקרים כלכליים החוקרים את העלויות הכלכליות אל תחלואה ופערי בריאות בחברה ערבית.
מחקרים בנושא התנהגויות בריאות של החברה הערבית: מחקרים שמאפיינים ומנתחים את הגורמים השונים שמשפיעים על התנהגויות בריאות שונות בתחומי המיקוד של התכנית או כל תחום אחר ומסבירים את החסמים והמניעים של החברה הערבית (בכלל אוכלוסיותיה) להתנהג בהתנהגות בריאות רצויה בעולמות הטיפול והמניעה.
מחקרים בנושא תכניות אופרטיביות לטיפול בתחלואה ולקידום בריאות החברה הערבית: מחקרים הכוללים תכניות מגוונות ואינטר-דיסציפלינריות לשימוש בשירותי בריאות ספציפיים הקשורים לתחומי הליבה הנבחרים ומציעים התערבויות שיובילו לשיפור במדדי בריאות (יתרון למחקרים הכוללים תתי אוכלוסיות בחברה ערבית מבחינת דת ואזור גיאוגרפי.
שותפויות רב מגזריות כפלטפורמה לטיפול בתחלואה ולקידום בריאות החברה הערבית: מחקרים אשר חוקרים ומתארים שותפויות רב מגזריות כדוגמת רשויות מקומיות, קופות חולים, חברה אזרחית, יוזמות קהילתיות וחדשנות ואת הקשר שלהם לצמצום פערי בריאות בחברה ערבית ולקידום תכניות ייעודיות או רגישות תרבותית בקרב החברה הערבית (בכלל אוכלוסיותיה). כמו כן, ניתן להגיש מחקרים שמתארים את התפקיד של אחד המנגנונים (רשויות מקומיות, חברה אזרחית, קופות חולים ועוד) בצמצום פערי בריאות וקידום הבריאות של החברה הערבית.
יוזמות חדשניות לטיפול בתחלואה וקידום בריאות החברה הערבית: יוזמות חדשניות ויוצאות דופן שמובילים יזמים פורצי דרך בתחום הבריאות להתמודדות עם תחלואה בקרב החברה הערבית או לקידום . היוזמה יכולה להיות טכנולוגית, אך צריכה לענות על הצרכים הבריאותיים של באוכלוסייה הערבית ברמה מקומית (בקהילה) וברמה לאומית.
المؤتمر الأول من نوعه الذي يتمحور حول صحة المجتمع العربي. يهدف المؤتمر لوضع صحة المجتمع العربي على الأجندة العامة كجزء من تنفيذ الخطة الشمولية لتقليص الفجوات الصحية في المجتمع العربي المدعومة بسبع قرارات حكومية مختلفة.
تمت كتابة خطة الصحة الشمولية لتقليص الفجوات واللامساوة في الصحة وخدمات الصحة في المجتمع العربي من قبل العديد من الجهات المهنية من مختلف الوزارات الحكومية، صناديق المرضى، رؤساء السلطات المحلية، المجتمع المدني، معاهد البحث والأكاديميا، وغيرها. تم نشر الخطة خلال عامي 2019-2018 وشُملت في فصول الصحة المختلفة في قرارات الحكومة لتطوير المجتمع العربي اقتصاديًا واجتماعيًا بكل مكوناته. القرارات هي: قرار حكومة 550 – المجتمع العربي؛ قرار حكومة 1279 – المجتمع العربي البدوي في النقب؛ قرار حكومة 717-716 – المجتمع الدرزي والشركسي؛ قرار حكومة 1804 – بلدة جسر الزرقا وقرار حكومة 880 – المجتمع المقدسي. ترتكز أهداف خطة الصحة الشمولية في المجالات التالية: السكري والسمنة، صحة المرأة، سنوات الحياة الأولى، التدخين وأمراض الرئة والصحة النفسية. يهدف هذا المؤتمر إلى عرض عمل وزارة الصحة تجاه المجتمع العربي بشكل عام وتجاه تنفيذ فصول الصحة في القرارات الحكومية المختلفة بشكل خاص، وكذلك لتشكيل معًا الرؤية المشتركة لصحة المجتمع العربي في العقد المقبل.
الباحثون والمبادرون مدعويين لتقديم ملصقات\بوسترات تتعلق بأبحاث أو مبادرات مبتكرة في المواضيع التالية:
أبحاث وبائية أو اقتصادية حول الأمراض أو الظواهر الصحية في المجتمع العربي: الأبحاث الوبائية (بجميع أنواعها) التي تدرس الأمراض أو الظواهر الصحية التي تتعمق في أحد مجالات خطة الصحة الشمولية: السكري، السمنة، صحة المرأة، سنوات الحياة الأولى , والصحة النفسية، وتعرض توصيات سياسة متعددة التخصصات تساهم في تصميم التدخلات والخطط. كما يمكن تقديم أبحاث اقتصادية تدرس التكاليف الاقتصادية للأمراض والفجوات الصحية في المجتمع العربي.
أبحاث حول سلوكيات الصحة في المجتمع العربي: أبحاث تقوم بتحديد وتحليل العوامل المختلفة التي تؤثر على سلوكيات الصحة في مجالات خطة الصحة أو أي مجال آخر وتشرح العوائق والدوافع لدى المجتمع العربي (بجميع شرائحه) للتصرف بسلوك صحي مرغوب فيه في مجالات العلاج والوقاية.
أبحاث حول الخطط الشمولية لعلاج الأمراض وتعزيز صحة المجتمع العربي: أبحاث تشمل خطط متنوعة ومتعددة التخصصات لاستخدام خدمات صحية محددة تتعلق بالمجالات الأساسية المختارة وتقترح تدخلات او مسارات تؤدي إلى تحسين مؤشرات الصحة (مع أفضلية للأبحاث التي تشمل فئات متنوعة من المجتمع العربي من حيث الدين والمنطقة الجغرافية).
شراكات متعددة القطاعات كمنصة لعلاج الأمراض وتعزيز صحة المجتمع العربي: أبحاث تدرس وتصف الشراكات متعددة القطاعات مثل السلطات المحلية، صناديق المرضى، المجتمع المدني، المبادرات المجتمعية والابتكار وعلاقتها بتقليص الفجوات الصحية في المجتمع العربي وتعزيز الخطط الموجهة أو الحساسة ثقافيًا في المجتمع العربي (بجميع شرائحه). كما يمكن تقديم أبحاث تصف دور إحدى الآليات (السلطات المحلية، المجتمع المدني، صناديق المرضى، وغيرها) في تقليص الفجوات الصحية وتعزيز صحة المجتمع العربي.
مبادرات مبتكرة لعلاج الأمراض وتعزيز صحة المجتمع العربي: مبادرات مبتكرة واستثنائية في مجال الصحة للتعامل مع الأمراض في المجتمع العربي أو تعزيز الصحة. يمكن أن تكون المبادرة تكنولوجية، لكنها يجب أن تلبي الاحتياجات الصحية للسكان العرب على المستوى المحلي (في المجتمع) وعلى المستوى الوطني.